קיום צוואה – בדיקת הרצון האמיתי של המת

בתי משפט מתמודדים יום יום עם טענות כנגד צוואות, מה שנקרא בשפה המשפטית "התנגדות לקיום צוואה".
לאחרונה היו שני מקרים מעניינים:

במקרה אחד היו שתי צוואות שעשתה אם. בצוואה הראשונה הורישה את כל רכושה לחמשת ילדיה בחלוקה שווה ביניהם ושנתיים לאחר מכן עשתה צוואה שבה הורישה את רוב רכושה רק לשניים מילדיה. 

במקרה השני המנוח  נישל את ילדיו מנישואיו הראשונים וציווה את כל רכושו לאשתו וילדיו מנישואיו השניים.

בתי משפט שומעים במקרים כאלה טענות סותרות והשופטים צריכים לנסות להתחקות אחר רצון המת, דבר שקשה מאוד לעשות, שכן העד העיקרי שהוא המנוח לא יכול להעיד.

במקרה הראשון, הגיעו עדים לבית המשפט שהעידו שהאם כל הזמן דיברה על שיוויון ושלום בית ואמרה כל הזמן שלאחר מותה היא מבקשת שרכושה יתחלק בין כל הילדים בחלוקה שווה. כמו כן הובאו עדויות על כך שהאח לו הורישה בצוואה השנייה פעל בכוח, בצעקות ובאיומים כנגד האם על מנת שתשנה את הצוואה והיא פעלה מפחד.

לאחר שמיעת העדויות, בית המשפט פסל את הצוואה השנייה בשל "השפעה בלתי הוגנת" על המנוחה ונתן צו קיום לצוואה הראשונה. אציין, כי בדרך כלל אם אין השפעה בלתי הוגנת הצוואה האחרונה גוברת על כל צוואה שנעשתה קודם לכן.

במקרה השני - הילדים מהאישה הראשונה טענו שהאב אשר היה חולה סרטן היה מבולבל לחלוטין ולא היה כשיר לחתום על צוואה וכן נטען כי אשתו השנייה נכחה בעת עשיית הצוואה ולכן יש לפסול את הצוואה.

במקרה זה הובא בפני ביהמ"ש מומחה אשר קבע שמחלת הסרטן לא פגעה בצד הקוגניטיבי של המנוח והוא ידע על מה הוא חותם. הוכח שהמנוח היה אדם פעיל, בעל קשרים חברתיים ועסקיים רבים והיה עצמאי בהחלטותיו ולא נראה שמישהו השפיע עליו. כמו כן הוחלט שעצם הנוכחות של האלמנה לא הופכת אותה למי שהייתה שותפה לעריכת הצוואה. כמו כן הוכח שהקשר בין המנוח לילדיו מאשתו הראשונה לא היה טוב מה שהיווה הסבר לנישולם מן הצוואה.

מכאן שיש מצבים שצוואה תתקבל גם אם המנוח העדיף חלק מילדיו. החלטה כזו לא מביאה בהכרח לפסילת צוואה ובית המשפט בודק כל מקרה לגופו. יש השפעה לעדים שהכירו את הנפטר או למומחים רפואיים הכל מתוך רצון של בית המשפט להבין מה היה הרצון האמיתי של המנוח והאם הייתה עליו השפעה בלתי הוגנת.  

הטור אינו מהווה יעוץ משפטי.

עו"ד איה כפיר
משרד עורכי דין שבתאי את כפיר