השינוי המשמעותי באישור עסקאות של קטינים- תיקון 21

עד אוגוסט 25, כל פעולה ברכושו של קטין – קטנה כגדולה – חייבה את ההורים לפתוח בהליך משפטי יקר וממושך בבית המשפט לענייני משפחה. החל מתיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 חל שינוי משמעותי. כיום, ניתן לקבל אישור לפעולות כלכליות ברכוש קטינים ישירות מהאפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. המהלך הזה נועד להקל על הורים, ולהכיר בכך שהם אלו שבאופן טבעי ידאגו לאינטרס ילדיהם בצורה הטובה ביותר.

למה זה טוב עבור ההורים?

המעבר למסלול האישור אצל האפוטרופוס הכללי מעניק שלושה יתרונות מרכזיים:

טיפול מהיר יותר: קיצור משמעותי בזמן ההמתנה שנהוג בבתי המשפט.

עלויות נמוכות יותר: צמצום הצורך באגרות בית משפט.

תקשורת ישירה: עבודה מול מקבלי ההחלטות באפוטרופוס הכללי בצורה נגישה.

מתי יש לבקש אישור לפעולה?

ככלל, כל פעולה בכספים או ברכוש השייך לקטין דורשת אישור. להלן רשימת הפעולות הנפוצות בהן עולה הצורך לקבלת אישור-

עסקאות ופעולות במקרקעין-

קניית דירה: האישור יינתן בתנאי שזכויות הקטין יירשמו על שמו בטאבו. אם מדובר בדירה להשקעה – חלקו של הקטין בדמי השכירות חייב להיות מופקד לחשבון בנק ייעודי על שמו.

מכירת דירה או שיפוץ: כל פעולת מכירה או השקעה משמעותית בנכס של קטין דורשת אישור מראש.

התחדשות עירונית: האפוטרופוס הכללי לא יתערב בדרך כלל אם קיים רוב חוקי לפרויקט והתמורה לדירת הקטין היא אחידה ושוויונית לשאר הדיירים.

הטבות מס ומימון: שימוש בהקלה במס רכישה עבור נכס שאינו רשום על שם הקטין, נטילת משכנתא או משכנתא הפוכה.

מתנות: קבלת מתנה במקרקעין או כל עסקה אחרת המערבת רישום זכויות.

פעולות ברכב

רכישת רכב או מכירתו כאשר המימון מגיע מהקטין (או שהתמורה אמורה לעבור אליו).

אם הקטין מימן מעל 50% בסכום של של לפחות 50,000 ומעלה האפוטרופוס ידרוש שהרכב יירשם על שם הקטין בהתאם לחלקו במימון.

פעולות כספיות וירושות

כל פעולה כספית ברכוש הקטין בכל סכום שהוא (הלוואה, תרומה, ערבות או מתנה).

הסכמי חלוקת עיזבון: כל התקשרות בהסכם חלוקת ירושה המערבת קטין מחייבת בחינה ואישור.

מה האפוטרופוס הכללי בוחן בעת הגשת בקשה כזו?

נקודת המוצא של האפוטרופוס היא שהורים דואגים לילדיהם ושומרים על זכויותיהם ולכן ככלל האפוטרופוס יאשר פעולה שמשרתת את הקטין וצרכיו והיא במסגרת יכולתו הכלכלית. השיקולים הם -

טובת הקטין: האם הפעולה משפרת את רווחתו וצרכיו

מקור המימון: האם מדובר בכספי הורים (שם ההתערבות תהיה מינימלית) או בכספי ירושה ופיצויים של הקטין (שם הבחינה תהיה קפדנית יותר)

כדאיות כלכלית: האם הפעולה מתבצעת במחיר שוק והאם היא שומרת על זכויותיו לטווח הארוך

שותפות עם ההורים: בעסקה מול צד ג' שבה הקטין שותף עם הוריו בנכס, הנטייה היא לא להתערב כל עוד המחיר הוא מחיר שוק.

מתי בכל זאת הבקשה תעבור לדיון בבית המשפט?

יהיו מצבים בהם האפוטרופוס הכללי לא יאשר את הפעולה ואז יהיה צורך להמשיך להתנהל בבית המשפט למשל –

• כשקיים חשש שהפעולה אינה לטובת הקטין או פוגעת בזכויותיו.
• כשאין הסכמה בין שני ההורים על הפעולה.
• בפעולות רגישות במיוחד בעלות השפעה חריגה על חיי הקטין.
• במכירת נכס בבעלות מלאה של קטין מעל גיל 16 – אם לא הסכים למכירה.

המציאות המשפטית החדשה מעניקה יותר גמישות ומקלה על ההורים בקבלת החלטות שהם לטובת ועבור הקטין אך דורשת דיוק בהגשת הבקשות.

במשרד עורכי הדין שבתאי את כפיר, אנו מלווים אתכם בתהליך החדש מול האפוטרופוס הכללי, כדי להבטיח אישור מהיר ומקצועי שישרת את טובת ילדיכם ואת העתיד הכלכלי של המשפחה.

המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי.

                                                         עו"ד איה כפיר

                                         שבתאי את כפיר – משרד עורכי דין

                                     טל' 04-6363341        054-2211480

                                                    אתר www.lawsk.co.il