הסכם גירושין הוא לא סוף פסוק: מהו "שינוי נסיבות מהותי" ומתי ניתן לפתוח הסכם?
רבים מהמתגרשים יוצאים מבית המשפט או מבית הדין עם תחושה שהסכם הגירושין שחתמו עליו הוא "סוף פסוק" – מסמך שנחתם ונועד להישאר כפי שהוא לנצח. אולם, החיים דינמיים הרבה יותר. ילדים גדלים, מצב כלכלי משתנה, מקומות עבודה מתחלפים וצרכים חדשים צפים.
בדיוק לשם כך נוצר המושג המשפטי "שינוי נסיבות מהותי". זהו ה"מפתח" המאפשר לבחון מחדש סעיפים בהסכם הגירושין, גם אם הוא קיבל תוקף של פסק דין.
מהחשב לשינוי נסיבות "מהותי"?
חשוב להבין: לא כל שינוי קטן מאפשר לפתוח הסכם. בתי המשפט שואפים ליציבות משפטית ולמניעת התדיינויות אינסופיות, ולכן הכלל הוא ששינוי הנסיבות חייב להיות משמעותי, בלתי צפוי ושלא היה קיים בעת החתימה על ההסכם המקורי. המבחן הוא האם לו הצדדים היו יודעים על השינוי מראש, הם היו מנסחים את ההסכם אחרת.
התחומים המרכזיים בהם עולה הצורך בשינוי ההסכם:
דמי מזונות ילדים
זהו התחום הנפוץ ביותר. ניתן לבקש שינוי (הפחתה או הגדלה) של מזונות במקרים כגון:
שינוי משמעותי בהכנסות: אובדן כושר עבודה, פיטורין ממושכים, או לחילופין – עלייה דרמטית וקיצונית בהכנסות של אחד ההורים שיוצרת פער בלתי סביר.
שינוי בצרכי הילד: הוצאות רפואיות חריגות שלא היו ידועות קודם, או צרכים חינוכיים מיוחדים הדורשים משאבים כלכליים חדשים.
שינוי בזמני השהות: אם בפועל הילדים נמצאים זמן רב יותר אצל ההורה המשלם מזונות מאשר מה שנקבע בהסכם (למשל מעבר למשמורת משותפת בפועל), ייתכן שיש עילה להפחתה משמעותית.
זמני שהות ומשמורת
כאן הקו המנחה הוא תמיד "טובת הילד". הסדר שהתאים לתינוק בן שנתיים לא תמיד מתאים לילד בן 12 עם רצונות וצרכים חברתיים משלו.
מעבר מגורים: אם אחד ההורים מעתיק את מקום מגוריו לעיר רחוקה מסיבות מוצדקות, יש צורך להתאים את זמני השהות למציאות הגיאוגרפית החדשה.
רצון הילד: ככל שהילדים מתבגרים, בתי המשפט נותנים משקל רב יותר לרצונם ולנוחותם בחלוקת הזמן בין הבתים.
שינוי בסטטוס המשפחתי (פרק ב')
לעיתים, הקמת משפחה חדשה או הולדת ילדים נוספים לאחד הצדדים עשויה להיחשב כשינוי נסיבות המשפיע על היכולת הכלכלית. למרות שזו בחירה אישית, בתי המשפט בוחנים כיום את הנטל הכלכלי הכולל המוטל על ההורה, תוך איזון עדין בין המחויבות לילדי הנישואין הראשונים לבין הצרכים של הילדים החדשים.
חשוב לדעת שנטל ההוכחה מוטל על כתפי מי שמבקש את השינוי. בית המשפט לא פותח הסכמים בקלות מתוך רצון לשמור על סופיות הדיון. צריך להוכיח באמצעות ראיות (תלושי שכר, דוחות רפואיים, תיעוד זמני שהות) שהשינוי הוא אכן "מהותי" ולא חולף.
אם השינוי היה צפוי מראש בעת החתימה, בדרך כלל לא תתקבל התביעה. לדוגמה, אם בני זוג ידעו שבעוד שנה הילד יעבור לבית ספר יסודי והוצאותיו יגדלו – הם היו צריכים להתייחס לכך, לעומת זאת אם אחד ההורים הפך להיות נכה וכתוצאה מכך מחוסר עבודה זה לא היה צפוי מראש.
לפני שרצים לבית המשפט ומנהלים "מלחמה" נוספת, כדאי לדעת שניתן לעשות את השינויים הללו בדרכי נועם.
פנייה לגישור: ליווי של עורך דין מגשר מאפשר לצדדים לשבת יחד, להבין את השינוי שחל במציאות ולנסח "נספח להסכם" המוסכם על שני הצדדים. זהו פתרון מהיר, זול ושומר על יחסים תקינים למען הילדים.
הגשת תביעה: אם אין הסכמה, יש להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם לסמכות). בתביעה כזו יש להוכיח את אותו "שינוי נסיבות מהותי".
כל מקרה ייבחן ע"פ נסיבותיו. צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ במשרדנו באור עקיבא.
טל' 04-6363341 פל' 054-2211480 אתר www.lawsk.co.il
עו"ד איה כפיר
שבתאי את כפיר – משרד עורכי דין