זמני שהות בהליך גירושין

זמני שהות או בשם הקודם "הסדרי ראיה", הם פרקי זמן קבועים אותם מסדירים בני זוג בעת פרידה או בעת הליך גירושין לשהיית מי מהם עם הילדים.
הדרך המומלצת והנכונה ביותר היא שחלוקת זמני השהות בין ההורים תיעשה בהסכמה, כאשר השיקול אשר צריך להנחות אותם צריך להיות טובת הילדים תוך התייחסות והתחשבות ב"אילוצי הצדדים" בין היתר מבחינת מרחק גאוגרפי או שעות העבודה.
אם אין הסכמה בין ההורים, הם יכולים להיעזר במגשר או בצד ג' כלשהו שיסייע להם להגיע להסכמות או לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט בדרך כלל יפנה את הצדדים ליחידת הסיוע (יח"ס) של ביהמ"ש.  ביחידת הסיוע יושבים עובדים סוציאליים ומטפלים שמנסים להביא את הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובהידברות. אם גם ביחידת הסיוע לא מצליחים ליישב את הסכסוך , בית המשפט ידון בתיק ויקבע את זמני השהות.
זמני השהות צריכים להתייחס גם לחלוקה בזמן שגרה וגם לחלוקה בזמן חגים / חופשות / נסיעות לחו"ל וכן ליצור מנגנון לתיאום בין ההורים במקרה ואחד ההורים אינו יכול לעמוד בהסכם מסיבות לא צפויות.
ככל שזמני השהות יהיו מפורטים יותר וברורים יותר כך יפחתו המחלוקות שבין ההורים.
מה עם הורה מפר את זמני השהות? אם הורה לא מגיע בזמנים הקבועים או מנגד אם ההורה המשמורן לא מאפשר להורה השני לראות את הילדים בזמנים הקבועים ניתן להגיש בקשה לביהמ"ש להטלת קנס כספי על אותו הורה מפר ותביעה להחזר בגין הוצאות שנגרמו בשל אי קיום ההסדרים.
במקרים קיצוניים של הפרה בוטה של זמני השהות שיש בה כדי לפגוע בטובת הילדים ניתן אף להגיש תביעה להעברת משמורת.

אין לראות בטור זה כייעוץ משפטי. כל מקרה יש לבחון ע"פ נסיבותיו.

עו"ד איה כפיר
משרד עורכי דין שבתאי את כפיר