אלימות בין בני זוג כעילה לאיזון לא שיוויוני
בני זוג המצויים בהליך גירושין נאלצים בין היתר לחלק ביניהם את הרכוש אשר רשום על שם שניהם או על שם אחד מהם ואשר הם צברו במהלך החיים המשותפים ולבצע מה שנקרא בעגה המשפטית "איזון משאבים".
החוק הקובע את דרך החלוקה בין בני הזוג הוא "חוק יחסי ממון בין בני זוג- תשל"ג- 1973".
ס' 5 לחוק קובע כי "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג ..זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג".
סעיף זה ממעט נכסים מסוימים אשר לא ייכללו באיזון המשאבים ובהם –
"(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".
בנוסף, קיימת סמכות מיוחדת לבית המשפט לחרוג מהכלל הזה של איזון המשאבים השיוויונית "הרגילה" ולקבוע הסדר אחר.
ס' 8 (2) לחוק קובע – "ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא........(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע ......"
אחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר הקיימות בשנים האחרונות היא האלימות במשפחה. נוכח מצב זה, יש יותר ויותר מקרים בהם בתי המשפט מתערבים ומשתמשים בסמכות המוקנית להם בסעיף זה ומכירים באלימות בין בני זוג כעילה לאיזון לא שיוויוני.
בפסקי דין שונים בית המשפט קבע כי כאשר מדובר באלימות חמורה או מתמשכת, אלימות מוכחת (הרשעה בפלילים), לא בהכרח פיזית אלא גם נפשית היא יכולה להשפיע על האוטונומיה הכלכלית של בן הזוג הנפגע ולכן להביא לאיזון לא שיוויוני של הנכסים.
אבל עם זאת נקבע שמן הראוי שהשימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, ייעשה במשורה ובמקרים חריגים ביותר שכן יישומו של סעיף זה, פוגע בוודאות המשפטית ובציפיות הצדדים. כמו כן, יש בו גם משום פגיעה בזכות הקניין של בן הזוג שמחצית הרכוש הינה שלו.
כל מקרה נבחן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה ברגישות וע"פ הנסיבות המיוחדות שלו.
עו"ד איה כפיר
משרד עו"ד שבתאי את כפיר
הטור אינו מהווה יעוץ משפטי